#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 1 אמרה איני שותה מחמת בריותא, וחזרה ואמרה שותה אני, האם יכולה לשתות (אליבא דר&quot;ע) ומה צדדי הספק?	הסתפקו האם כיון שאמרה איני שותה זה כמו שאמרה טמאה אני, או שזה הוכיח על מה שאמרה תחילה שלא היה מחמת בריותא אלא מחמת ביעתותא - תיקו.	סוטה כ.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ. 2 מה טעמו של אבוה דשמואל דאמר צריך שיתן מר לתוך המים?	דאמר קרא &quot;מי המרים&quot; ממים שמרים כבר.	סוטה כ.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. 3 האם מותר להטיל קנקנתום לתוך הדיו ומדוע? <p dir=""rtl"">[אצל מי ר&quot;מ למד ומי אסר לו להטיל קנקנתום?]</p>"	"ר&quot;מ היה מטיל וא&quot;ל ר' ישמעאל או ר&quot;ע שאסור, דהתורה אמרה ומחה כתב שיכול להמחות. תניא ר' יהודה אומר: אומר היה ר&quot;מ לכל מטילים קנקנתום חוץ מפרשת סוטה בלבד, ר' יעקב אומר משמו חוץ מפרשת סוטה של מקדש. איכא בינייהו למחוק לה מן התורה.<p dir=""rtl"">בברייתא אחת איתא שר&quot;מ למד אצל ר&quot;ע ולא אמר לו כלום וכשבא לר' ישמעאל אסר לו, ובאחרת אצל ר&quot;י לא אמר לו כלום ושבא לר&quot;ע אסר לו, אצל מי למד ניתן לישב שתחילה למד אצל ר&quot;ע כיון דלא מצי למיקם אליבא הלך לר&quot;י למיגמר גמרא והדר חזר לר&quot;ע למסבר סברא. אבל ליישב מי אסר לו, קשה.</p>"	סוטה כ.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 1 האם מוחקים מגילה לסוטה ממגילה של חברתה ומהכתוב בתורה, ומדוע?	"משל חברתה - ת&quot;ק אמר שאין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת, ר' אחי בר יאשיה הכשיר ואין זה דומה לגיטין, ששם המצוה היא הכתיבה &quot;וכתב לה&quot;, אבל כאן לשמה צריך רק המחיקה &quot;ועשה לה&quot;.<p dir=""rtl"">מן התורה - לר' יהודה אליבא דר&quot;מ מוחקים ולר' יעקב אליבא דר&quot;מ אין מוחקים, ואין זה תלוי במחלוקת הנ&quot;ל, שכאן לא אינתיק לשם אישה פלונית, ולאידך לא נכתב כלל לשם אלות אלא להתלמד.</p>"	סוטה כ:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 2 מני מתניתין אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקין... יש זכות תולה...'?	רישא כדעת ר&quot;ש שמקריב מנחתה והדר משקה שכל זמן שלא הקריבו את המנחה אינה נבדקת דכתיב במנחה &quot;מנחת זכרון מזכרת עון&quot;, וסיפא שזכות תולה דלא כר&quot;ש שאמר אין זכות תולה לה, אלא ודאי משנתנו ר&quot;ע שסבר שמקריב מנחתה והדר משקה, ובזכות סבר כרבנן.	סוטה כ:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 3 'והם אומרים הוציאוה שלא תטמא את העזרה' באיזה טומאה עסקינן?	אין לומר שמא תמות שהרי מת מותר במחנה לויה, אלא שמא תפרוס נדה, ואף שחרדה מסלקת את הדמים, ה&quot;מ פחדא (דאגה שאינה פתאומית) אבל ביעתותא מרפיא.	סוטה כ:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כ: 4 האם זכות תולה ולכמה זמן תולה?	"אבא יוסי בן חנן: זכות תולה ג' חודשים כדי הכרת העובר, <p dir=""rtl"">ר&quot;א בן יצחק איש כפר דרום: ט' חדשים שנאמר &quot;ונקתה ונזרעה זרע&quot; ולהלן הוא אומר &quot;זרע יעבדנו יסופר&quot; זרע הראוי לספר,</p><p dir=""rtl"">רבי ישמעאל: שנים עשר חדש וזכר לדבר מנבכודנצר &quot;כלא מטא על נבוכדנצר מלכא&quot; וכתיב &quot;לקצת ירחין תרי עשר&quot;, מכל מקום אין זה ראיה גמורה, דשאני גוים שלא מקפידים עליהם את הדין.</p><p dir=""rtl"">תנא דמתניתין סובר כר' ישמעאל אלא דאשכח קרא דאמר ותני &quot;על שלשה פשעי אדום וכו' לכן יש שתולה להם הזכות שנה אחת ויש שנתים ויש שלוש.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ש אומר שאין זכות תולה כלל, שאם הזכות תולה מדהה את המים בפני כל הנשים ומוציא לעז על הטהורות</p><p dir=""rtl"">רבי אומר הזכות תולה ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנונה והולכת בסוף מתה באותה מיתה [לעיל ו. לרב ששת לכו&quot;ע מתנוונה ונחלקו רק במתה, ולרב יוסף לחכמים אינה מתנוונת כלל].</p>"	סוטה כ:		ג'
